תערוכה אמיצה ששוברת את קשר השתיקה סביב גיל המעבר. נושא שתופס נשים רבות לא מוכנות. האמנית בחרה להביע את תחושותיה הבוערות דרך ציורים "מהבטן", תוך שימוש בדמות הברבי האייקונית כאמצעי ביטוי לרחשי ליבה. בשיתוף פעולה עם הצלמת שני נחמיאס, האמנית הצטלמה תוך שהיא מביימת נושאים אותם ביקשה להעלות.

התערוכה משתמשת במשחקי מילים חכמים כמו "בלה בלה" - שהופכת את "גיל הבלות" מבלויה לבלה (יפה באיטלקית), כדי לבקר את השמות הלא מחמיאים שהחברה מעניקה לגיל הנהדר הזה. מטרת האמנית הייתה, להביא את הנושא אל השיח הציבורי, לשאול שאלות ולעורר תהיות.

זוהי יציאה מאזור הנוחות שהפתיע את הקהל הלקוחות של האמנית שעוקב אחריה באדיקות. עבורה, אומנות היא לא רק אסתטית אלא "שופר" אמצעי להעברת מסרים שלא תמיד יודעים איך לדבר אותם. התערוכה בחרה להציף נושא חשוב ולא מדובר, תוך הנגשת נושאים מורכבים לקהל הרחב