איטליה היא ארץ שגורמת לך להבחין בכל דבר. הכל קורא אלייך מכל עבר, גוונים, צבעים, ריחות, חפצים, פריטים, אדריכלות. ישן וחדש נמהלים יחד, אך בכל זאת שזורה בתוכם היסטוריה עמוקה. מורשת של מעצבי על שהטביעו חותמם במותגים שמספרים אגדה.

בדיוק כך, כשחלפתי בלובי המלון הנינוח בעל מגע של יוקרה מעודנת, קלטה את עיני ספר מהודר שגרם לי לעצור. עלעלתי בדפיו, והצילומים סיפרו סיפור על אגדת אופנה.

המייסד האגדי של בית האופנה ולנטינו גראבני ניבט מבין דפי הכרום המהודרים, עוטה בגדי יוקרה, לצד כוכבות קולנוע וידוענים עולמיים. כולם לבושים במיטב מחלצותיהם, משיקים כוסות שמפניה, מחייכים חיוך רחב ולבן.

היו אלו ימים שהיופי היה אותנטי, ללא פילטרים, וללא בינה מלאכותית.

מבין הצילומים יכולתי לחוש את הלך התקופה ולספוג את הזוהר של אותם הימים דרך מקומות, אירועים ונופים קסומים. היה זה עולם שנעלם, אבק כוכבים שהתפוגג.

בינואר 2026, הלך לעולמו המייסד האגדי, ולנטינו גראבני, בגיל 93. מותו סימן סוף עידן רשמי של הקוטור הקלאסי והאלגנטיות האיטלקית המסורתית. במהלך סמלי ואסטרטגי כאחד, בית האופנה החליט להעביר את התצוגות האחרונות חזרה לרומא, העיר שבה הכל התחיל, כדי להתחבר לשורשים ולמורשת.

ומכאן, בזווית קטנה, לעבודות שלי: 

הסגנון הנוכחי של ולנטינו, תחת עיצובו של אלסנדרו מיקלה, הוא דרמטי, כאוטי, מלא הומור, אקספרסיבי ולא מתנצל. ובדיוק שם, באותה עוצמה ואותה חירות, חיות הברביות שלי. חופשיות משוחררות, חיות את החיים בעוצמה, ולא מתנצלות על כך לרגע.

כל הזכויות רשומות ולקוחות מתוך ספר צילומים "ולנטינו מילאנו".