אחחח פירנצה, איזו עיר את! עיר שמערבלת את כל החושים. כבר עם כניסתי בשערי העיר, קידמה אותי ארכיטקטורה מדהימה של בניינים עתיקים! גם האמנות שמוצגת במוזיאונים היא עדות אילמת למלכים ובני אצולה, ועל אורכות חייהם רוויי הוד והדר.

גלריית אופיצ'י היא לא גלריה סטנדרטית אלא מוזיאון המכיל את מיטב יצירות האמנות של אמנים שהם בגדר גאונים כמו סנדרו בוטיצ'לי  שצייר את הולדת ונוס היוצאת מתוך קונכייה.

גם הסמטאות בנות ימנו הם חוויה המביאה את אמנות העיצוב בדיוק מפליא ובכישרון שאין שני לו! איך? איך האיטלקים אלופי העיצוב והאסתטיקה, יוצרים הרמוניה מושלמת של יופי, גוונים, טקסטורות וקומפוזיציה מרהיבה?

נדמה כי חלונות הראווה, במעין תחרות סמויה, מתחרים על תשומת הלב של העוברים ושבים. הכל מאורגן ביופי מופתי! אותי הם הצליחו לבלבל... הריחות, הצבעים, חוש הטעם והריח מציף עד כדי ערפול חושים.

ובשעות הצהריים, כשמתעורר הרעב לפסטה מעשה יד, אין כמו המסעדות הביתיות שם המתכון עובר מדור לדור, והקהל הוא מקומי. גם המוצרלה בפאלו, הבזיליקום, עגבניות השרי, וגבינת הפרמז'ן שפוזרה מעל קרפצ'יו בקר שנימוח בפה היא חוויה שאין שניה לה. מחוץ למסעדה מחכה הקינוח האולטימטיבי בדמות גלידת סטרטצ'לה עם פיסות שוקולד פריך שאותה ניתן למצוא רק באיטליה. האמת שחיכיתי לה כל הטיול.

מסעדה מיוחדת במינה שעליה ארצה להמליץ היא: LA Menagere ואולי כי היא מעניקה חוויה אחרת מיתר המסעדות. כמובן שהצד הקולינרי שלה הוא מעולה. המטבח אף נוטה לאוכל איטלקי עם טאץ' בינלאומי, אבל אותי משכה במיוחד חנות לכלי בית מעוצבים, עם כלי זכוכית, קרמיקה, טקסטיל ואמנות שנמצאת בקדמת המסעדה והיא חלק אינטגרלי ממנה.

כאמננית נשאבתי לתוך היופי והצבעוניות המרהיבה, וכל זה ממוקם בחלל יפיפה, עם תקרת זכוכית שהאור הטבעי חודר ממנה.

מסעדה נוספת היא: Trattoria Armando. כבר מהרגע בו פסעתי פנימה הבנתי כי מדובר במוסד ולא רק במסעדה. את קירות המסעדה מכסים צילומים אוטנטיים
של סלב (בעיקר איטלקיים) שביקרו בה. התפריט הוא מסורתי רב שנים, והשף הוא הבעלים, כבן 85, שלא מוותר על הכנת המנות האדירות. מיותר לציין כי הטעם הוא שמיימי!

כדי להוריד את האוכל מקנחים בהליכה על אחד מהגשרים שעל נהר הארנו. מומלץ להגיע בשעות הערב המאוחרות בסביבות 19:00-20:00 כי השקיעות שם זה יופי אחר... יופי המאפיין את פירנצה, עיר ששום דבר שם אינו דומה בה לאף מקום אחר.